מר מיכאל היקר,
בשמחה רבה אני כותב את המכתב הזה, שמשמעותו שמה שהפקדתי לחברתך, או יותר נכון שהפקדתי בידיך, קרה הבית שלי, רוצה להודות לך, אבל גם להפציר בכל המעוניין, ללא סייג, ליצור איתך קשר.

הגעתי לבחירה הזו שלי אחרי הרבה זמן לחפש, אבל גם אחרי המשימה (עכשיו אני יכול להגיד את זה) הייתי מהוסס, סקפטי ונזהרתי משיתוף הפעולה, אבל גם מהתוצאה הטכנית והאסתטית. תודה שהפרכת אותי. הרי לבנות איתך בית זה מסע נעים ומהנה.

מלמעלה למטה היית ללא דופי, מנומס, מכבד ואתי, ללא העמדת פנים ו אותיות קטנות, אנשים מנוסים ובעלי הכשרה גבוהה ומתמחים, כל אחד בתחומו, מנציגי החברה, המדעיים ועד הצוות הטכני.

כל המוסכם נשמר ועם האמור לעיל, בכל שלב הקלת אותי, הדרכת אותי והרגעת אותי ובסופו של דבר לגמרי שימחת אותי מהתוצאה.

מי שראה את זה בית הבובות שלי (כפי שאמרתי), לא קשור, אבל בעיקר רלוונטי לכל שלב בבניין, אמר לי את הטוב ביותר. מה שעשה רושם מסוים הם המאפיינים הטכניים שלו, החומרים שבהם נעשה שימוש, אופן הבנייה, ההתעקשות על פרטים. תוצאה אסתטית וטכנית מלאה. זו אחת הפעמים הבודדות שחסכון ומהירות משולבים עם איכות.

כולכם עבדתם עם תשוקה, אהבה ואנרגיה חיובית. בשמחה הייתי נכנס שוב לתהליך הזה איתך לבד, המילה שלך הייתה חוזה.

מר מיכליס, אני מודה לך קודם כל, אבל גם למהנדס שלי בפרט ולכל ילדיך, כפי שקראת להם. שיהיה לכולכם בריא ותסדרו לנו את הבתים.

בהערכה בלתי מוגבלת, קונסטנטינה זוגרפו

נ.ב: ראה את הבית שלי שלך. אחרי הכל, זה KOFINAS!